כדי להפסיק לסמס לאקס, שימו מרחק של זמן בין הדחף ללחיצה על שלח: המתינו 20 דקות, נשמו לאט במשך דקה אחת, ואז כתבו את ההודעה במקום שממנו לא ניתן לשלוח אותה. הסירו את הדרכים הקלות (השתיקו, העבירו לארכיון, הזיזו את המספר), התכוננו לשעות הקשות ביותר, והודיעו לחבר אחד שתוכלו לסמס לו במקום. הדחף הוא כמו גל: הוא מגיע לשיא וחולף אם לא מזינים אותו.
הגרסה הקצרה
- הדחף חזק ביותר בלילה, כשאתם עייפים, לבד או אחרי שתיית אלכוהול.
- רוב ההודעות לאקס הן ניסיון לעצור תחושה קשה, לא כדי להגיד משהו חדש.
- עצירה של 60 שניות ומקום לפרוק בו את המילים מספיקים לרוב כדי לתת לגל לחלוף.
- אם שלחתם בכל זאת, אל תשלחו הודעה שנייה. הניחו את הטלפון והתחילו מחדש מחר.
למה אתם כל כך רוצים לסמס להם
הרצון לסמס לאקס לא אומר שאתם צריכים לחזור, וזה בטח לא אומר שאתם חלשים. אחרי פרידה, המוח עדיין מחווט לחפש נחמה וביטחון אצל האדם הזה. מחקרים על אנשים שחוו דחייה טרייה מצאו פעילות במערכות מוח הקשורות לתגמול ולכמיהה עזה — אותן מערכות שפועלות כשאנחנו רוצים משהו שאיננו יכולים להשיג. שליחת הודעה מרגישה כמו הבטחה להקלה מיידית.
מתחת לדחף הזה מסתתר בדרך כלל משהו פשוט בהרבה:
- בדידות: אתם רוצים שמישהו שמכיר אתכם באמת ישים לב אליכם.
- אי-ודאות: אתם רוצים לדעת אם כואב להם גם, או שהם כבר המשיכו הלאה.
- מילים שלא נאמרו: יש משהו שאף פעם לא הספקתם לומר.
- הרגל: סימסתם להם כל לילה במשך חודשים או שנים. הידיים שלכם זוכרות.
- תקווה: קול קטן שלוחש: "אולי הפעם זה יהיה שונה".
ההגדרה המדויקת של מה שאתם מרגישים לוקחת מהדחף חלק מכוחו. אפשר לענות על הצורך הזה בדרכים אחרות.
מה בדרך כלל קורה כששולחים את ההודעה
היו כנים עם עצמכם לגבי הפעם האחרונה. סימוס לאקס נוטה להסתיים באחת משלוש דרכים: חוסר מענה, וזה צורב; תשובה קצרה ומנומסת, וזה כואב בצורה אחרת; או שיחה ארוכה שמרגישה נהדר לערב אחד ואז מחזירה אתכם ליום אפס. לעיתים נדירות מאוד הודעה אחת משנה את מה שקרה.
ההודעה שאתם כל כך רוצים לשלוח ב-2 בלילה היא בדיוק זו שתרצו למחוק ב-9 בבוקר.
תוכנית של 60 שניות לרגע שבו הדחף מכה
עצרו ותנו לזה שם
אמרו לעצמכם בראש או בקול: "זה רק הדחף. הוא יחלוף". אתם מתבוננים בתחושה, לא מצייתים לה.
נשמו במשך דקה אחת
שאיפה לארבע ספירות, נשיפה לשש. נשיפה ארוכה יותר מאותתת לגוף שלכם שהוא מוגן ובטוח. דקה אחת מספיקה כדי להוריד את מפלס הלחץ.
כתבו, אל תשלחו
פתחו פתק בטלפון או מחברת אישית, לעולם לא את הצ'אט שלכם, וכתבו כל מה שאתם רוצים להגיד. להוציא את המילים החוצה זה חלק עצום ממה שאתם צריכים.
הזיזו את הגוף
קומו, עברו חדר, שתו כוס מים, צאו לנשום אוויר. שינוי קטן של הסביבה שובר את מעגל המחשבות.
חכו 20 דקות
הפעילו טיימר. אם עדיין תרצו לשלוח את ההודעה אחרי 20 דקות, לכו לישון על זה. החליטו באור יום.
דברים שאפשר לעשות במקום לסמס לאקס
שמרו רשימה קצרה בטלפון לרגעים הקשים ביותר. בחרו את מה שעובד בשבילכם:
- סמסו לחבר במקום, אפילו רק: "אני רוצה לסמס להם. תוריד אותי מזה".
- כתבו מכתב שלא נשלח ותגידו בו הכול ללא מעצורים.
- התקלחו או שטפו את הפנים במים קרים.
- צאו להליכה של עשר דקות, אפילו רק סיבוב סביב הבניין.
- שימו פלייליסט שאין לו שום קשר למוזיקה שהייתה "שלכם".
- רשמו שלוש סיבות אמיתיות לכך שזה נגמר. קראו אותן שוב.
- העסיקו את הידיים: שטיפת כלים, ציור, מתיחות.
- לכו לישון. שום החלטה גורלית לא חייבת להתקבל הלילה.
הקשו על השליחה עוד לפני שהדחף מתעורר
כוח הרצון לא תמיד יעמוד לצידכם. לכן נצלו רגעים רגועים כדי לבנות מכשולים:
- העבירו את הצ'אט לארכיון או השתיקו אותו כדי שלא יהיה הדבר הראשון שרואים.
- הסירו את איש הקשר מהמועדפים וממסך הבית.
- הפסיקו לעקוב או השתיקו את הפרופילים ברשתות החברתיות.
- הטעינו את הטלפון מחוץ לחדר השינה.
- אם אתם שותים אלכוהול, החליטו מראש שהטלפון יישאר בתיק או תנו אותו לחבר.
אם כבר שלחתם את ההודעה
זה קורה. אל תשלחו הודעה שנייה כדי להסביר את הראשונה, ואל תבדקו שוב ושוב אם הם קראו אותה. הניחו את הטלפון בחדר אחר לשעה. מחר, רשמו שורה אחת על מה שהצית את הדחף, והתחילו לספור שוב את ימי ה-No Contact. מעידה היא בסך הכל מידע להמשך הדרך, לא פסק דין.
כשהם מסמסים לכם קודם
אתם לא חייבים לענות מיד, ואתם לא חייבים לענות בכלל. אם מדובר בעניין מעשי וחשוב, ענו בקצרה ובענייניות במהלך שעות היום. אם זה "אני מתגעגע" או "היי", שאלו את עצמכם למה אתם מקווים בתשובה והאם זה מציאותי. זה לגמרי בסדר להשאיר את זה ללא מענה.
שאלות שאנשים שואלים
האם זה בסדר לסמס לאקס כדי לאחל יום הולדת שמח?
זו הבחירה שלכם, אך במהלך תקופת No Contact זה בדרך כלל פותח מחדש את הדלת שאתם מנסים לסגור, והציפייה למענה עלולה להכאיב. אם חשוב לכם לציין את היום, כתבו את האיחול במקום פרטי משלכם.
למה אני כל כך רוצה לסמס לאקס בלילה?
בלילה אתם עייפים, לבד ופחות מוסחי דעת, והאזור במוח שאחראי על תכנון ואיפוק מתרוקן מאנרגיה. גם הזיכרונות מרגישים חדים יותר בחושך. היערכות מראש ללילה, כמו הטענת הטלפון מחוץ לחדר השינה, עוזרת מאוד.
האם כדאי לחסום את האקס כדי לא לסמס לו?
אם אתם ממשיכים לסמס למרות השתקה והעברה לארכיון, חסימה יכולה להיות מעשה מלא חמלה כלפי עצמכם. תמיד תוכלו לבטל את החסימה בהמשך, כשתהיו יציבים וחזקים יותר.
כמה זמן נמשך הדחף לסמס לאקס?
דחף בודד לרוב מגיע לשיא ודועך תוך מספר דקות אם לא פועלים לפיו. הדחפים הופכים בדרך כלל לנדירים יותר לאורך שבועות של No Contact, עם ימים מאתגרים יותר סביב ימי שנה, חגים ושעות לילה מאוחרות.
מקורות
מדריך זה הוא מידע כללי, לא טיפול או ייעוץ רפואי.
